מתוך "על החיים ועל המוות"

"עכשיו אני בחשכה

ואולי גם את

ביקור לילי בבית הקברות

וודאי לא היית מאשרת

ואולי זאת לא רק אני פה בחושך

 

זכרון חשוך

אחיזה נואשת

ואין יד לאחוז בה

איך עוזבים כשידיים מנסות לתפוס

וגם הראש וגם הלב"

מתוך "שירים לאמא"

"ישבתי שם בתא של הטלפון הציבורי, לא יודעת מה לעשות. השוק מכה והרגשות כהות. לא בוכה ולא כלום, רק יושבת ובוהה. השעות עברו, והשקיעה באה מוקדם והפתיעה אותי. עכשיו רק ארבע, אבל אם אמשיך לשבת כאן יתפזרו האנשים לבתיהם, ועובדי הרכבת גם. והשאר לבדי בחושך, בעיר זרה, קרה שהופכת יותר קרה והרבה יותר מסוכנת בחושך".